"כאוס מרכזי: קרנבל של בוץ וגופרית"
כשהשמיים מעל מתפוצצים לרסיסים והאדמה מפהקת פיהוק צורב מהמעה הפעור שלה - מזל טוב, עכשיו אתה המאסטר החדש של החולדות התת-קרקעיות האלה.
תשכחו מאותם סמלים מוזהבים של אדון; עכשיו כל מה שאתה צריך להוכיח את מעמדך הוא מגפי העור המוכתמים בלבה והעיניים המורעבות של השורדים. בגיהנום הזה של "כאוס מרכזי", אין מדריך אסטרטגיה, רק כלל ברזל אחד: למד לנמנם בין הריח הגפריתי, או להפוך לסימן חריכה על קיר האבן.
[העולם הוא תפוח רקוב, ואנחנו נושכים את הליבה.]
אל תצפו לאיזה אפוס קסום. כל מה שנותר כאן מימי הביניים הם רומחים שבורים למחצה וסידורי תפילה עובשים. המשטח? זו חמאה מומסת בשמש. עכשיו אנחנו שוכנים בבית השחי של כדור הארץ, שם אבנים נושמות, פטריות מקללות, ואפילו המים הזורמים אינם מים. זו חומצה מרככת עצם. הגרוע מכל, זה החום הגיאותרמי הארור הזה. זה כאילו ענק מתבשל שם למטה, ואנחנו השעועית בסיר.
אתה צריך להוביל את הנשמות המייבבות והאומללות האלה כדי למצוא אוכל, לחפור בורות כדי לנשום, ודרך אגב, להבין: מי חורר בשמים? אבל תן לי להיות ברור, האמת עלולה להיות אפילו יותר מגעילה מהשבלולים מתחת לאדמה.
[כל הפעלה מחדש היא דרך חדשה לחיות (או למות)]
המפה של המקום השומם הזה היא כמו גרפיטי של משוגע, משתנה בכל פעם שאתה פותח את העיניים. רגע אחד אתה מרים סלעים זוהרים, ברגע אחר אתה נופל לתוך בור מלא בגפנים זועקות. אתה עלול להיתקל בנזיר מטורף בקסדת דלי מתכת, שיחליף לך צלב חלוד תמורת הלחם שלך. או שאתה עלול למעוד לטריטוריה של פלג מסוים - הם מסתכלים עליך כמו זאב רעב שמבחין בכבשה שמנה.
זכור: אל תחסוך את המשאבים שלך; אולי לא תראה אותם בחיים שוב. אבל אל תבזבז גם אותם. אחרי הכל, ביס של אוכל יכול להחזיק מישהו בחיים ליום נוסף, או שהוא יכול לחסוך לך עוד כמה מכות כאשר מושכים אותך למוות.
[הישרדות? זו רק מציאה עם הבוץ והשטן.]
לשרוד כאן צריך כמה כישורים אמיתיים:
ציד גרוטאות: קריסטלים יכולים להצית שריפות, לחם מעופש יכול למלא את הבטן, ואפילו אבן חדה יכולה לעזור לך לנקב חור במפלצת לילה.
בנה מקלט: לא אכפת שזה יהיה עלוב, כל עוד זה יכול לחסום את הסדק הפולט לבה. בנו בית מלאכה עלוב, התעסקו איתה ועשו מאוורר עלוב כדי להתחמם. אולי אפילו תשרוד שלושה ימים יותר.
שוטטות: לצלול לתוך מערות חשוכות; אתה עלול להיתקל בכמה מטבעות זהב ללא חלודה, או להיכנס לשירותים של ציוויליזציה עתיקה. ציורי הקיר בפנים עשויים להכיל אסטרטגיה מצילת חיים.
להילחם: היצורים בעלי שמונה הרגליים הם לא עניין גדול; הבעיה האמיתית טמונה בשאר השורדים. הם יגנבו לך את המים, את האש שלך, ואפילו ישקרו לך כדי להיהרג. מתאחדים? בטח, כל עוד אתה יכול לוודא שהבחור מאחוריך לא מכוון אליך סכין.
[מַאֲבָק? השימוש במוח שלך עדיף על האגרופים שלך.]
אל תחשוב שאתה יכול פשוט להניף מקל ולהכות חזק. הלחימה כאן דורשת חישוב: בקש מהאצנים המהירים לפתות את המפלצות, תנו לחזקים לקחת את הנזק, ולאחר מכן תנו לאחד עם כישורי שבירת הקסמים להתגנב מאחור כדי לירות חיצים. מאות אנשים, כל אחד עם הטריקים הייחודיים שלו; כישורים? רק דרך "לזרוק חול בעיני המפלצת". הטריק המלוכלך הזה פשוט השתפר בזה. אה, ואל תזרוק אף גרוטאות שתמצא, כי אחד מהם עלול להפוך את הפליץ שלך לרעיל.
[עייף? פשוט תשכב ותעמיד פנים שאתה מת.]
אין זמן לצפות? קַל. פשוט לזרוק לשם את המטומטמים האלה וללכת לישון. כשאתה מתעורר, אתה עלול למצוא חתיכה אכולה למחצה או להבין שני אנשים חסרים - מה שלא יהיה, החיים הם מה שחשוב.
[אַסְפָן? יש כאן הר של זבל.]
רוצים לאסוף את כל הדמויות המוזרות? בטח, יש הבחור החסון בחצאית והבחורה שיכולה לפתוח מנעולים עם השיער שלה. מיומנויות? מ"להעמיד פנים שהוא סלע" ועד "ללחוש לעטלפים", יש הכל. חפצים? רק קסדות חלודות וכוסות סדוקות - אבל תלבש אותן, השתמש בהן, ואולי פשוט תעבור מ"למות" ל... "הם יחיו יותר."
האש מתחת לאדמה בוערת עד המכנסיים שלהם. איך אתה מתכנן להרוג את האנשים האלה? הו לא, איך אתה מתכנן לשמור אותם בחיים?
עדכון אחרון בתאריך
11 באוג׳ 2025